הסתיו כבר כאן

יש שיגידו שראש השנה הוא קו המפנה בו מזג האוויר וגרמי השמיים עוברים מדום לנוח ומעטירים עלינו משבי רוח קלילים. גם אני זוכרת את ההרגשה הקלילה הזו מימים רחוקים, אבל העבר אינו ההווה, וההווה מורכב מכמה שנים מתעתעות בהן אין לדעת מתי תוקל עלינו הנשימה. וגם - מבשרי הסתיו היו פעם אחרים - החצב והנחליאלי, והם לא עוד.

חצב ליד חולדה

הנה פתחתי הבוקר חלון, והעצים החביבים שמצלים את הנוף המיידי שלי, אלה שמלאים עדיין אבק צהוב מהשבוע הנורא ההוא שהיה כולו אביך, הנצו את פרחיהם הצהובים הקטנים וזה סימן מובהק לסתיו. הסתיו שלנו כמובן, זה שעוד רגע יתמלא במדרכות צהובות בשל פרחי השלכת.

סתיו בכפר סבא

הצהוב הזה גם מושך אליו המוני דבורים שלעיתים עושים סיבוב בבית וממהרים לצאת חזרה, לא כמו אחיהם שאוהבים סוכר לבן ולעיתים נלכדים בכלי.

בית קפה, ברלין

בילדותי חשבתי על הסתיו כעל משהו שהוא בין נגמר למשהו שטרם החל, משהו שאפשר לדלג עליו במהרה, עם בוא הגשם הראשון, לא ראיתי בו כל יופי.

עלה בודד, פריז

הצבע החום הזה של עלי השלכת שהוא צבע של קמל, נמק ובר מינן, כיכב בילדותי כמייצג המוחלט של הסתיו. לא הבנתי למה קושרים לעונה הזו כתרים רבים כל כך של יופי ושל ערגה, עד שנסעתי לראשונה לטיול של סתיו, אחרי הרבה מאוד טיולים בכל מיני עונות אחרות וחזיתי ביופי הזה בעצמי. מאז אני נוסעת שוב ושוב בעונה הבוערת אל הקסם של עלי זהב וארגמן.

אגם המלכים, באווריה

התרגשתי לקראת הסתיו הראשון שלי כאילו עמדתי לפגוש פנים אל פנים ציור של אחד מגדולי הציירים שהערצתי, ולא ידעתי עד כמה תרנן נפשי, לא ידעתי עד כמה חופות הצהוב-כתום משנות את הלך הרוח לשמח.

סמגלר נוטש, וורמונט

היעד: שטוקהולם. הדרך אליה עולה מקופנהגן בה נחתנו דרך כבישים מחופים יערות מחליפי צבעים. העיר עטתה חג של צבעי סתיו, ולכבודו כוסו רחובותיה שטיחים של עלים עצומי מימדים כמוהם לא ראיתי מעולם, פושטים את אצבעותיהם ומשמיעים קולות של כאב עם כל דריכה עליהם, ואני, הו הו איך התענגתי על צרחותיהם.

פסלי ניקי דה סאן פאל בשטוקהולם

ומאז אני משתדלת ככל האפשר לכוון טיול לעונה המרטיטה הזו, ואם אפשר, אז דוקא במקומות שמנעד הצבעים המתחלפים גדול יותר. אחד המקומות היפים בעולם לעניין זה הוא כמובן ניו אינגלנד שבמזרח ארה"ב. אין סתיו אחד דומה למשנהו שם, והסתיו שאנחנו זכינו לפגוש היה מהמרהיבים שהיו, כפי שאפשר לראות בתמונה.

צבעי אגמן בוורמונט

השנה הזו, נחווה את כל העונה כאן, בבית. עם העלים הקומשים, עם החמסינים שעוד צפויים לנו ובעיקר עם המסורת הקבועה שלנו פעמיים בשנה: זה הזמן שבו אנחנו מסדרים את הארונות, זורקים את הישן ומפנים מקום לחדש. בוא כבר גשם בוא...