בולים - אמנות נכחדת
כמו ילדה, שמחתי כשעליתי על הרעיון המהפכני שיכול להיות לי אלבום אוסף בולים. לא כזה שמחזיקים ביד ונועלים במגירה סודית, אלא אלבום של בולים נעוצים בפינטרסט. יש לי כעת אוסף בולים יפייפים שלא היתה לי שום דרך אחרת לאסוף אותם "באמת" – יש לי באוסף - בולים עתיקים, או נדירים, בולים פשוטים, צורניים ובולים שנראים לי יקרים (במדד האספנים), מארצות רחוקות וקרובות, שלעולם לא הייתי יכולה לצרף לאוסף שלי לו היה כזה, אמיתי.
אוסף התמונות בפוסט הזה נולד בהשראת אוסף הבולים הוירטואלי שלי. לכל תמונה יש מקבילה בצורת בול. אלא שמאחר ורוב תמונות הבולים מוגנות בזכויות יוצרים של מי שצילמו אותן, אני לא יכולה להציג אותן כאן לצד התמונות שלי. לכן, אני מציעה ללחוץ על התמונה שלי, על מנת להסתכל בהם במקביל.
פעם היינו צריכים להטביע את קצה המעטפה הקרועה בקערת מים כדי להמיס את הדבק מאחורי הבול ואז, בעדינות, עם הציפורניים או עם פינצטה להפריד בין המעטפה לבול. פעמים נקרעו כך בולים יקרים ומיד סר חינם, התקלקלו. מזכירה נשכחות: בול שה"שיניים" שלו אינן שלמות - ערכו יורד פלאים, ובול עם "שובל" שווה עוד יותר מערכו. הייבוש, גם הוא לא היה עניין של מה בכך – היה צורך להשגיח שרוח לא תעיף אותם ושאף אחד לא יגע בהם שמא יתקלקלו.
אף פעם לא אספתי בולים. היו לי אוספים אחרים. ילדים שכן אספו, היו להם קרובי משפחה בכל מיני מקומות בעולם ואלה נהגו לשלוח להם מכתבים לארץ באופן קבוע, כך שהיתה לילדים אלה סיבה לחלום, לקוות ולחכות שבפעם הבאה יקבלו מכתב עם בול חדש, כזה שהם לא מכירים כדי להעשיר את האוסף, או שיהיה זה לפחות בול כפול, כלומר כזה שכבר יש להם באוסף, אבל "שווה החלפה" שתמורתו יוכלו לקבל בול אחר, מאספן/ית אחר/ת. ילדים של אז היתה להם אורך רוח. סבלנות.
הבול בצורתו המוכרת לנו היום, הומצא על ידי סר רולנד היל ב1837. את סיפור ההמצאה שמעתי בסיור ליד קיברו בבית הקברות הייגייט, בלונדון: עד לתקופתו נהוג היה לגבות את עלות משלוח המכתב מהנמען. האנשים הפשוטים עקפו את התשלום על ידי טריק: השולח כתב את עיקרי הדברים על גבי המעטפה והנמען קרא את מה שנכתב עבורו כשהדוור הגיש לו את המעטפה. מאחר וכבר לא היה לו צורך במכתב, טען שאינו חפץ לקבל אותו. כך יצא שמשלוח הדואר היה חינם. סר היל הציע להדפיס תמונה של המלכה שתודבק על המעטפה על מנת להוכיח שהשירות שולם. מכאן הכל הסטוריה.
מיד עם צאת הבול הראשון, נולדו גם האספנים. בתחילה, זה היה תחביב נשי, אך ככל שעלה ערכם הכספי של הבולים כן נדד התחביב אל הגברים.
יש היודעים את הסיבה המדוייקת שגרמה להם לאהוב טיולים. ככל שאני נוברת בזכרונותי אני מגלה עוד ועוד סיבות. לבולים מארצות רחוקות היתה כנראה השפעה חזקה עלי, הן הביאו עמם ניחוחות זרים ומעניינים. העובדה שאך לפני ימים אחדים מישהו החתים אותם בחותמת הדואר שאני בדיוק ממששת, משולה בעיניי לגלישה של היום בבלוגים שנכתבו מעבר לים. יש לי באוסף הוירטואלי בולים של ארצות שהפסיקו להתקיים ושל כאלה שרק לאחרונה נולדו.
היו לי חברות שהיו להן אלבומי אוספים, שהן ידעו בדיוק רב באיזה יום בשבוע יגיע מכתב מדודים רחוקים, מעוטר בבול. מפעם לפעם שיתפו אותי בתחביב שלהן, מדי פעם נתתי להן בולים מהמכתבים שלי - מתוצרת הארץ, והיו לא מעט כאלה מיוחדים ומעניינים. באמצעות ההתבוננות בבולים למדתי הרבה דברים שספק אם הייתי לומדת בדרך אחרת – למשל, שיש מדינות ששמם על הבול שונה משמם באטלס, כמו שוויץ ששמה הוא הלבטיה, הלאס היא יוון, אייר היא אירלנד וגם שלהולנד יש מלכה, בדיוק כמו לאנגליה ושמלכת אנגליה מולכת גם בקנדה.
היו מדינות שעל גבי הבול הרשמי שלה היו חפצי אמנות שונים, או פורטרטים של אמנים, כך יכולתי ללמוד שהמדינה הזו מחשיבה מאוד אמנות, לעומת מדינות אחרות שהחשיבו נושאים שונים לגמרי כמו, ציפורים יפייפיות ופרחים בצבעים בלתי אפשריים, או איזכור מלחמות מפוארות שלה. וכמובן לא נעלמה מעיניי העובדה שמחירי הבולים הם שונים, עם שמות מטבע זרים – הזדמנות לשאול וללמוד על הבדלים בין אנשים בהיבט הכלכלי.
כשלמדתי עיצוב גרפי, עיצוב בולים נחשב לרמה הגבוהה ביותר אליה ניתן לשאוף במקצוע. ברור היה לכולנו שרק מתי מעט מצליחים לעסוק בזה, אבל כולנו דיברנו על כך, החלפנו דעות, הכרנו אמני בולים בשמם, החלפנו דעות על הבולים היותר יפים שפגשנו, כמובן שלמדנו לגלף כדי ללמוד את טכניקת הליתוגרפיה ששימשה גם להדפסת בולים. ברור שכולנו הסתפקנו במשרות הרבה יותר מפרנסות ובכל זאת יש לי נגיעה קלה בשירות הבולאי – עיצבתי את האריזה ל"מעטפת יום ראשון" לבול שהונפק במיוחד לכבוד חנוכת טרמינל 3. המעטפה ניתנה במתנה לכל נוסעי הטיסה האחרונה מטרמינל 1 ולכל נוסעי הטיסה הראשונה מטרמינל 3.
ולסיום, האם יש עדיין צורך בהנפקת בולים? מישהו מאיתנו עדיין מקבל מעטפות בדואר שאינן ממוסדות רשמיים? ואלה הרי לא משתמשים יותר בבולים... מזמינה אתכם ללחוץ על איור בול הכלנית שהונפק בישראל ולבקר באלבום הבולים הוירטואלי שלי בפינטרסט.
