נורבגיה, שמש חצות
מה קורה כשהיום דומה ללילה והלילה ליום
לפלנד (או, ספמי בשפת המקור) פרוסה על פני ארבע ארצות בצפון הרחוק (כפי שאפשר לראות במפה שציירתי בסוף), חלקה הגדול מצפון לקו הרוחב המכונה "חוג הקוטב הצפוני". האטרקציה העיקרית: נוף בראשיתי, פראי, מהיפים בעולם. אטרקציה משנית בקיץ: שמש חצות.
במשך כשעה, בין אחת עשרה וחצי בלילה ועד חצות וחצי השמיים אדומים. אדומים כמו שכולנו מכירים את השמיים בשעת שקיעה או זריחה. ציפיתי לחזות בתופעה הזו בתשוקה רבה ובהתרגשות, ולמעשה זכינו לחוויה הזו רק פעם אחת, לילה אחד מתוך העשרה בהם טיילנו בלפלנד.
את מה שאסביר כאן יכולתי להבין רק לאחר שלקחתי חלק בחוויה. משמעותה של התופעה היא שבשתי דקות לחצות השמש עושה דרכה לעבר שקיעה ובחצות היא כבר עושה דרכה לעבר הזריחה. כלומר, הסדר הקוסמי הזה שטבוע בנו מיום היוולדנו, בו אחרי שקיעת השמש מגיעים הדמדומים ואחריהם חושך – לא מתקיים בצפון הרחוק - כאן מיד אחרי השקיעה נולד עוד יום, כך שיש כאן חצי שנה של אור 24/7 ורק השעון הוא זה שעושה סדר בין זמן ערות לזמן שינה.
כיוון שאני אוספת אוצרות כל הזמן, שוקלת אותן ומודדת את משקלן, בודקת - הטובות הן אם לאו, באותו רגע אדיר, שבשבילו התאמצנו כל כך – ידעתי שזה לא אוצר! שקיעות ראינו לא מעט - אנחנו הרי גרים על רצועת חוף ארוכה, מהיפות בעולם והשקיעות בה בעונות המעבר הן דרמטיות מאין כמותן, חוויתי גם לא מעט זריחות (בד"כ אני ישנה בשעות האלה) ואף צילמתי לא מעט מאלה ומאלה, עד שהתביישתי כבר להישיר עדשה אל עוד שמיים אדומים, כי כבר יש לי כל כך הרבה כאלה מצולמים, אבל באותו רגע בחצות הלילה בטרומסו, צפון נורבגיה, נוכח השמיים האדומים משקיעה צמודה לזריחה, הבנתי שהחוויה היותר משמעותית עבורי היא חווית יום האתמול – יום נטול זמן.
תפיסת הזמן שלנו כפי שאנחנו מכירים אותה היום, היא צעירה למדי. האנושות, במשך אלפי שנים ידעה אודות הזמן החולף בסמנה ימים ולילות על פי השמש, הירח ועונות השנה. על אף שלוחות שנה המצרפים תאריכים לימים קיימים עוד מתקופה מוקדמת מאוד, אנשים לא ידעו דבר על דקות, שניות או חלקיהן – אלה לא היו בתודעה ולא בשפת הדיבור, ולכן לא רדפו אחרי הזמן והכל היה איטי בהרבה.
השעון המכני הומצא אי שם במאה האחת עשרה והיה מדויק מספיק רק לצלצולי פעמון במרווחים שווים על מנת לקרוא לתפילה בכנסייה. הוא היה מוצר נדיר, לכן גם היה למי מהכמרים תפקיד מכובד בשם "שומר הזמן". השעון המודרני בעל לוח של 12 או 24 שעות הומצא במאה ה-17.
גם אם שתי הפסקאות הקודמות הן מאוד מובנות באופן רציונלי, אי אפשר להבין אותן ממש, בגוף, אלא אם כן חווים את חווית הזמן השרירותי, נטול עריצות השעון - כפי שאנחנו חווינו באותו טיול בצפון הרחוק, בלפלנד ומעשה שהיה כך היה.
ימי הטיול שלנו בלפלנד היו עכורים ברובם, העננים כיסו את השמיים בשמיכה עבה ולא היה סיכוי שהשמש תבצבץ מתוכם דווקא בחצות. ככל שחלפו הימים כן הרגשנו שהאטרקציה העיקרית שלנו, חוץ מהטבע הפראי והנפלא שלא שבענו מיופיו - חומקת מאיתנו. לכן, המחשבה היתה שככל שנצפין יותר, הסיכוי לפגוש את השמש בחצות הוא יותר גדול.
באחד הימים, ואנחנו באיי לופוטן המרהיבים, החלטנו שלמרות שיפה כאן עד מאוד, אנחנו רוצים ביום המחרת להצפין לכוון טרומסו המרוחקת 400 ק"מ של נסיעה איטית מאוד, בשאיפה ששם נחזה במחזה שהשמש מעלה בחצות הליל. היום הזה היה גשום במיוחד ולא נעים לטיול טבע. בהברקה של רגע, החלטנו לא להשמע לשעון, לקצר את היום בשעה שאנחנו נקבע. היות והיום לא באמת נגמר, הלכנו לישון בשעה ארבע אחר הצהריים והתעוררנו בשתיים בלילה עירנים לגמרי ויצאנו לדרך. מה רבה היתה ההפתעה שהכביש לא היה ריק ולא היינו שם לבד.
לפי האור בחוץ לא יכולנו לומר מה מראים מחוגי השעון. ככל שהצפנו כן התבהרו השמיים ונשארו רק עננים יפייפים לקשטם ואז נגלתה לנו טרומסו במלוא הדרה הצבעוני, ממש בזמן לארוחת הבוקר וכך הרווחנו יום.
באותו לילה חזינו באחת השקיעות היפות ביותר שהיתה צמודה לאחת הזריחות היפות ביותר.
התחושה הזו שאנחנו יכולים לשלוט בזמן, שאנחנו יכולים להחליט מתי יום ומתי לילה, יכולה להתרחש רק במקום בו הזמן לא מוכתב על ידי מכונה מכנית שהכנסנו לחיינו לתכלית זו, רק במקום בו הטבע הבראשיתי יכול להתחבר גם לתחושה הראשונית הזו. וכמי שיושבת עכשיו וכותבת בזמן הפנאי המועט שנותר לי מיממה שמורכבת מהרבה תכתיבים של השעון, אני מאוד מתגעגעת לאותה תחושה.
לקריאה נוספת:
יומן מסע בנורבגיה כחלק מהטיול הגדול אחרי צבא - אורה גזית בעלת "חלומות שמורים"
טיול עם ילדים בנורבגיה - זואי לסרי, בעלת Tooty
ציירתי כאן את מפת ארצות צפון אירופה: האמרפסט בנורבגיה ומורמנסק ברוסיה הן הערים הצפוניות ביותר בעולם. לפלנד מסומנת בירוק, ועל אף ששטחה עובר בארבע ארצות שונות לסאמים, הם הלאפים, מותר לרעות את עדרי האיילים שלהם בכל השטח המסומן בלי להתחשב בגבולות.
אם תלחצו על המפה תוכלו לצפות בכשלוש וחצי דקות של תמונות שקיעה-זריחה מרהיבות.
