ליון - שלושה ימים מאושרים
חמש שנים חלפו מאז הטיול הראשון שלנו בליון, שהיה אחד המוצלחים שבטיולים שלנו. התגעגענו לתחושה הטובה שהיתה לנו אז, לרחובות שהכרנו ברגליים, לשמחה של האנשים בתהלוכת אחד במאי. זה היה אז. חשבנו שחגיגות 14 ביולי יהיו דומות.
הרכבת האחרונה שלקחה אותנו בלילה משדה התעופה סנט אקסופרי לתחנה המרכזית בליון, נסעה לאט בתוך שקט בלתי מוסבר. לפני דקות מועטות, כשהמטוס שלנו הגיע לשמי ליון, הפנה הטייס את תשומת ליבנו לזיקוקי הדינור על הקרקע. משונה לראות זיקוקים ממבט על, אין להם שום ייחוד וכשהגענו לקרקע לא היה להם כבר זכר.
טיפ: טיסות טראנסאוויה ואיזיג'ט מגיעות בטיסה ישירה לליון
הקיץ הזה לוהט באירופה. בחודש שלפני הנסיעה שלנו התהדרה ליון במעלות גבוהות משלנו. בטלוויזיה ראינו אנשים שמצננים עצמם במזרקות ואני רק רציתי להשאר צמודה למזגן. למזלנו הרב, נטתה התחזית עמנו חסד ליומיים הראשונים של הטיול וכך שיצא שיכולנו לטייל ברחובות העיר.
בטיול הראשון חפרנו. למדנו לעומק, רשמנו, הכנו, לא הספקנו הכל על אף שסימנו V על הרבה שורות בדפים שהכנו. עתה שלפתי את אותם דפים וראינו שכל השורות שלא סומנו יכלו להספיק לטיול של שבוע נוסף. זה יהיה טיול קליל הכרזתי, יום הבסטיליה והחגיגות מכסים יום אחד, כך חשבתי, והמוזיאון החדש המהמם בארכיטקטורה שלו, שגיליתי בפינטרסט, מכסה יום נוסף, אז מה נשאר? תישארו איתי ותראו שתוכניות לחוד וביצוע זה כבר משהו אחר...
היום הראשון הוא יום העצמאות הצרפתי. התברר לנו בטוריסט אינפורמיישן שבככר בלקור, שהחגיגות יהיו רק בערב. התפנה לנו יום כדי לחזור לרחובות מוכרים, העוברים בשווקים, היה לנו זמן להתעכב על פריימים יפים לצילום, על חלונות ראווה יפייפים, על מסעדות שהתעוררו מאוחר ביום החופשי שלהם.
טיפ: אל תוותרו על ביקור בטוריסט אינפורמיישן שבכיכר בלקור. הם יציידו אתכם במפה נהדרת ויספרו לכם על הסיורים השונים בעיר, גם באנגלית.
ליון היא עיר גדולה, עם רחובות גדולים וככרות מרשימות, אבל גם עם רחובות צרים עתיקים יותר (Vieux Lyon) ועתיקים קצת פחות (Presqu'île) שלא ניזוקו מיד אדם במשך השנים ורק את אותות הזמן ניתן לראות בהם.
העיר העתיקה משופעת חנויות לוכדות תיירים יפייפיות: כאן חנות עתיקות וכאן מוכרים משי ליונזי יד ראשונה, כאן בית קפה שערוך לסעודת מלכים וכאן קופסאות מדהימות שכמה מחברותי היו שמחות לאמץ.
ברחובות פסקרוויל החנויות הן חנויות אופנה ועיצוב בית, כמו בכל עיר אירופית אך בעיצוב משובח שגורם לי להלך ברחובות האלה עם חיוך רחב של הנאה.
טיפ: תקופת הקיץ היא תקופת הסיילים. היו מחירים ממש שווים לפריטי מעצבים!
בחלק השני של היום, יצאנו לחגוג עם ההמונים את יום חגם. הגענו מוקדם לטיילת הסון שמול מלוננו לראות את ההכנות והחזרות, התבוננו בטיילת המתמלאת בקהל שהגיע חמוש מצלמות על חצובות לצילום הזיקוקים ובמפות קטנות שנפרסו על הארץ ובמזון לפיקניק. שוטרים רבים פיטרלו מסביב, השקט והשמחה שררו יחדיו.
בתשע בערב בדיוק, ועוד אור יום, התחילו הלהקות השונות על הבמות להופיע והקהל לרקוד. שירים בספרדית, פורטוגזית, צרפתית אנגלית, אידיש ומרוקאית נוגנו והקהל שמח שמחה אמיתית בלי קצף ובלי פטישים. אנחנו גם. בעשר וחצי בדיוק החל מופע זיקוקים על ההר ממול. יפה ומרשים.
היום השני בבוקר ואנחנו בדרך למוזיאון קונפלואנס, אשר שמו ניתן לו בגלל מיקומו – המפגש בין שני נהרות ליון – הרון והסון, בירידה למטרו כוייסנו - כרטיס האשראי שלנו נגנב. יחד איתו נגנב גם מצב הרוח. אחרי שעשינו מה שצריך לעשות והרגענו קצת את הבושה מעצם המאורע, טיילנו בין המוצגים במוזיאון כאילו כלום לא קרה, אבל קרה. אנחנו מתעכבים בד"כ על תערוכות מרשימות כאלה הרבה יותר, ההתרשמות הפעם לא היתה הוגנת.
מוזיאון הקונפלואנס הוא מוזיאון ציוויליזציה, מתאים לביקור עם או בלי ילדים. הקונספט מאוד אהוב עלי וביקרתי בלא מעט כאלה. ראינו הפעם תערוכות הסוקרות את מוצא האדם, התלבטות בנושא אחסון מוצגים מוזיאליים, תערוכה בנושא רעל לאורך ההסטוריה – היחס אליו, מקורותיו ושימוש בו. ההסברים בצרפתית ובאנגלית. סיימנו בשעתיים.
התכנון היה לצאת מהמוזיאון ולטייל לאורך הנהרות והמפגש בינהם, אבל הגניבה בראשית היום לא נתנה לנו מנוח, חשבנו שאולי כדאי להגיש תלונה במשטרה.
החיפוש אחר התחנה היה מעניין ולא פשוט, הגענו לשכונות שרגל תיירים כנראה לא דורכת בהן. היה חם מאוד ולמרות שעד כה כבר הספקתי ללמוד שאם הולכים בצד המוצל של הרחוב, החום פחות מורגש, כאן כמעט לא היה צד כזה. ובכל זאת חייבת להגיד שלמרות שדעתי היתה מוסחת, לא יכולתי שלא לשים לב לפינות המעניינות הרבות, שחבל לי שלא צילמתי אף אחת מהן.
את היום הזה סיימנו בתצפית המרהיבה על העיר, ליד בזיליקת פרביר (The Basilica of Notre-Dame de Fourvière), אליה מגיעים עם הפוניקולר היוצא מהרחוב שליד כנסיית סן ז'אן. היה כבר מאוחר בערב, השמש נטתה לשקיעה והאור היפה ביותר נטה חסד לאחד מהמראות היפים של העיר.
היום השלישי, החלטתי, יהיה פיצוי על הקודם ואין כמו ליון המצויירת כדי לשמח אותי. ציורי הקיר הענקיים, אלה שמדמים את המציאות בדיוק מופתי, הם יעד טיול מרנין.
טיפ: בטוריסט אינפורמיישן ניתן לקבל מפת ליון ועליה מסומנים המבנים המצויירים העיקריים.
שמתי לי ליעד לחזור הפעם לציור שאהבתי ביותר בפעם הקודמת, שהיה עולם ומלואו בשבילי כשעמדתי אל מול הבניין והתבוננתי, הפעם בשמש הקופחת המשימה קצת קשה יותר. מסתבר ששנתיים אחרי ביקורנו צוייר הקיר מחדש. נוספו לו אלמנטים לא מעטים, ואני מתוך זכרון חיפשתי את הקודמים, בעיקר את החתול המציץ ומה שמחתי כשמצאתי אותו.
בדרך אל הציור הזה ביקרנו ציורים אהובים אחרים וגילינו כאלה שהיו חדשים עבורנו, הנה הסלבס של ליון. אחרי ששבתי מהטיול הקודם, חקרתי את כל הדמויות המצויירות בו ואז גיליתי לתדהמתי שהתעלמתי לגמרי מהצד הצפוני שלו – לא ראיתיו כלל במציאות ולכן הקדשתי לו הפעם זמן והרבה צילומים.
לקריאה נוספת:
טיול באלפים הצרפתיים פוסט מומלץ של איריס סבניק, שיכול להיות המשכו של טיול בליון.
תודה שליוויתם אותי גם בביקור השני בליון היפייפיה, שהיצע הבילוי בה לכל המשפחה - רב. יש בה מוזיאונים רבים, אוכל משובח, גנים וככרות, שופינג מכל הסוגים והיא קרובה כל כך להרבה אתרי טיול אחרים. נהניתם? ספרו לי בתגובות למטה.
